צרכני לגיטימציה יוצרים דה-לגיטימציה

אני בטוח שנתקלתם בתופעה, אנשים שמזיזים מדרכם כל דבר שיכול להפריע להם להתקדם או לשמור על מקומם הנוכחי. כך זה גם עם מנהיגי דת, הם חוששים מהאינטרנט, הם חוששים מהידיעה, הם חוששים יותר מכל, מהמודעות.

מנהיגי דת זקוקים ללגיטימציה, הם זקוקים לאסמכתא לכוחם, השפעתם וסמכותם. בעולם הישן, אבא או מורה היה מוריש את סמכותו לבנו או תלמידו, גם אלו שהיו עם המנהיג הקודם ומבוגרים מהמנהיג הצעיר קיבלו את מרותו.

בא האינטרנט והפך דברים על פיהם, המורה יכול להיות מכל מקום, התלמיד יכול להיות בכל מקום, מכל מלמדי השכלתי פשוטו כמשמעו, אפשר להשוות דעות ולקבל את מה שנראה הכי הגיוני, אפשר להחליף דעות עם אנשים שונים בכל מובן.

דבר זה מערער על סמכותם, נוטל מהם את הלגיטימציה להיות בלעדיים בהנחלת המורשת ומעביר את שבט ההנהגה למפלצת הזאת, ה"אינטרנט". זה נורא, זה דורש טיפול דחוף! זה רע! מה עושים?

דה-לגיטימציה, התשובה לכל מתמודד ראוי, לייצור בעייתיות בשימוש באינטרנט, לדמות שהאינטרנט הוא אם כל חטאת, שהאינטרנט גורם לאלימות, שהאינטרנט הוא מקור הרוע בעולם.

יש להם בעיה אחת, הם צרכני לגיטימציה, האינטרנט לא, האינטרנט לא צריך אותם בשביל להתקיים, הוא לא ייפול בחסרונם, דבר אחד יקרה, הם יאבדו את הלגיטימציה שלהם, אנשים יכירו את האינטרנט ויגידו "השד לא כל כך אולי לא כל מה שצרכן הלגיטימציה הזה אומר כל כך נכון, אולי הוא לא כל כך קדוש.

אל תדאגו, החברה האנושית כפי שאנחנו מכירים לא תיעלם, היא תקבל צורה קצת שונה, גוון שונה, אולי צבעים יפים יותר, אולי קצת פחות, אבל היא תשתנה, תתבגר ואולי קצת תשחק במשחקי מחשב. אז בבקשה, שלא יתיימרו לייצג את מי שאינו חפץ בייצוגם. הלגיטימיות שלהם מאבדת תוקף, שינצלו את הזמן שנותר להם לדברים טובים.