פרשתי מהבחירות לועד המנהל של איגוד האינטרנט

היום פרשתי ממירוץ, ביטלתי את מועמדותי לועד המנהל של איגוד האינטרנט הישראלי.

אמ;לק:

  • הגשתי מועמדות לועד המנהל של איגוד האינטרנט הישראלי.
  • פניות של שני מועמדים נוספים לא נענו או נדחו בקש. לשאלה אחת מהן הייתי שותף בצפייה למענה סביר.
  • לאחר שועדת הבחירות והנהלת האיגוד מנעה מאיתנו מענה וגישה למידע שהיא מחויבת בחוק למסור, החלטנו לפרוש.
  • הבחירות היו על 3 מקומות, היינו 6 מועמדים, ולאחר פרישתנו, ברוח הסעיפים הקיימים בתקנון, התייתרו הבחירות ושלושת המועמדים האחרים יקבלו את מקומם. שניים מהם חברי ועד מכהנים.
  • אני לא פורש מהפעילות, רק מהסבב הנוכחי.

להצטרפות לחברי איגוד האינטרנט


אני:

חבר באיגוד האינטרנט הישראלי מאז 2009, השתתפתי בכנסים מעניינים יותר ופחות, באסיפות כלליות וביוזמות חברתיות. מעניינים אותי כללי הרישום, שמות מתחם (דומיינים בלע"ז), ניטרליות רשת, הטמעת IPv6 ועוד.

הפוטנציאל:

הגשתי מועמדות כי אני יודע שכבר שנים האיגוד גורר רגלים בהטמעת טכנולוגיות, בשיפור טכנולוגי ובשיפור שירות הלקוחות, קרי: שירות לרשמי ובעלי שמות מתחם.

האיגוד עושה דברים נפלאים, רבים. ועד והנהלת האיגוד היו שם להגן עליכם כאשר המשטרה הוציאה צו ללא סמכות שהורה לספקיות אינטרנט "לחסום" גישה לאתרי אינטרנט. הם היו שם בחוק הספאם, תקנות הנגישות ובצנזורשת.

נכון, הם לפעמים הלכו רחוק מדי בלי לשאול את הציבור עצמו, אבל הם ידעו גם לחזור אחורה ולתקן. אז לא לזלזל, הם שם בשביל כולנו, אזרחי הרשת.

חברי העמותה:

כבר שנים שמספר חברי העמותה בירידה. אין הרבה כנסים, אין מספיק פעילות שנוגעת לחברי האיגוד הקיימים, שחלקם עובדים במשרות שרוב הכנסים הקטנים של האיגוד אינם רלוונטיים להם. לאסיפה הכללית הם לא מגיעים, הם בטוחים שאלה שמובילים את האיגוד "יודעים מה הם עושים". אני גם בטוח, אבל הניסיון שלי הראה שזה לא תמיד הדבר הנכון, מה שהם עושים.

חלקם גם לא תמיד יודע שמשהו קורה באיגוד, כי המיילים מגיעים לספאם, וההודעות שעדיין נשלחות בנייר, מגיעות חודש אחרי האירוע.

מתוך 200 ומשהו חברי העמותה הנותרים, כ-18 מגיעים לאסיפה הכללית ועוד כ-20 שמצביעים בכתבי הצבעה.

מי הם אותם "חברי רפאים" של איגוד האינטרנט? למה הם לא מעורבים? למה אני לא יכול להגיע אליהם כדי להראות להם שאני יודע מה אני עושה? מותר לי לפחות לנסות.

פנקס החברים:

כמו כל עמותה, איגוד האינטרנט מחויב לנהל פנקס חברים, כאשר לכל חבר בעמותה יש זכות לעיין באותו פנקס, בעידן הנוכחי, מדובר על קובץ אקסל או גישה לממשק (בעמותות מתקדמות יותר).

בתקנון האיגוד יש סעיף שקובע שכתובת דוא"ל יכולה לשמש כאמצעי תקשורת של העמותה מול חבר, ששליחת הודעה לכתובת זו תיחשב למסירת הודעה ולכן הכתובת תישמר בפנקס החברים.

למרות זאת, מונעים מחברים בעמותה גישה לכתובות הדוא"ל בפנקס החברים. בהתחלה בטענה של שמירה על פרטיות (סעיף אחר בתקנון שלא יכול לחול על פנקס החברים שקבוע בחוק), לאחר מכן על החלק בחוק להגנת הפרטיות שנוגע למאגרי מידע (ששוב, לא רלוונטי לזכות עיון בפנקס החברים).

תקשורת:

שני מועמדים נוספים פנו בנושאים נוספים לועדת הבחירות של האיגוד, בשאלות שחלקן תלויות בזמן וחלקן לא, אבל הם לא קיבלו מענה סביר או שלא בזמן סביר. אלה שאלות שקשורות לתהליך הבחירות, הזמן שבו מענה כזה ניתן הוא חשוב, והיחס שנותנים לשאלות כאלה, גם אם לדעת העונים השאלות עצמן שגויות מיסודן, הוא חשוב.

זלזול בפניות מצד העונים בשם הועד, הועדה או צוות האיגוד (לעתים המענה ניתן אנונימית בשם הועדה) מראה על תקשורת לקויה. אסור לזה לקרות בעמותה שעיסוקה הוא קידום תחום התקשורת הדיגיטלית בישראל.

סיכום:

אני לא פרשתי מפעילות באיגוד, אני יודע שיש לי מה לתרום לאינטרנט הישראלי ואני רוצה.
לא יכלתי להשתתף בבחירות כאשר לא הייתה לי גישה לחברי עמותה אחרים, שחלקם לא ידעו שיש בחירות ושיש להם יכולם להשפיע.

לא יכלתי להשתתף בבחירות, כאשר מצד אחד שאלה על מעורבות של עובד איגוד בהצבעות באסיפה הכללית ובבחירות נדחתה (שבועיים לאחר הפניה) כלא רלוונטית, ומצד שני ועדת הבחירות מצאה לנכון לפרסם לבוחרים נושא שאינו בתחום סמכותה, בדבר ניגוד עניינים אפשרי של מועמד לבחירות.

אני אמשיך בפעילותי לקידום האינטרנט בישראל, כולנו בעלי מניות באינטרנט, אני רק מבקש שתהיו מעורבים, אם לא בהחלטות, אז בבחירת מקבלי ההחלטות.


אם אתם עדיין רוצים להצטרף לחברי איגוד האינטרנט

אמצעי תקשורת בני קיימא

במסגרת התנדבותית בסדנא לידע ציבורי, אני עובד על מאגר חוקי מדינת ישראל, בשלב זה ההתמקדות שלי היא בנתונים גולמיים, מידע מאתר הכנסת ואתר משרד המשפטים. שני אתרים אלה עברו שינויים רבים עם השנים, כאשר שמות המתחם (דומיינים) עודכנו, הפניות השתנו ועוד. לא ציפיתי להרבה, אבל בוני אתרים, במיוחד חברות, אמורים להכיר כללים לשמור על קיימות של תוכן באינטרנט. אם לא, תמיד אפשר להכיר להם את הרשומות המצוינות של חנן כהן מלפני כמעט שנתיים בבלוג שלו, (רשומה ראשונהרשומה שנייה ורשומה שלישית).

אבל, בשום שלב לא מצאתי סממן לניסיון של מישהו לשמור על קישורים פעילים, לשמור על צורת התנהגות קיימת בפורמט החדש. חלקים שלמים נכתבו מחדש כשהם מתעלמים ממידע קיים, שזה יכול היה להיות טוב אם הקישורים הישנים היו מפנים לחדשים, כך שכולם היו נהנים מהשיפורים.

השבוע נשבר השיא (בעיניי), כאשר עזרתי למישהו בפרוייקט מקביל בשם תביא ת'דאטה, שעוסק בניהול בקשות למידע על פי חוק חופש המידע ואגירת התשובות. מתברר שכאשר בעלי תפקידים מתחלפים, כך גם כתובת הדוא"ל של הממונה על חוק חופש המידע בארגון.

למה ציפיתי? לכך שמנהל המערכת בארגון יקצה שני סטים של כתובות דוא"ל, תפקידים ואנשים. כל עובד בארגון צריך לקבל כתובת דוא"ל אישית, עם תיבה ונפח בהתאם להגדרות הארגון. מעבר לכך, כל בעל תפקיד מוגדר מקבל כתובת פיקטיבית, שמפנה את ההודעות לתיבה של מי שממונה על יישום חוק חופש המידע באותו ארגון. כאשר יש חילופי תפקידים, היחיד שצריך לעשות משהו מבחינה זו, הוא מנהל המערכת שמחליף את יעד הכתובת, כל ההודעות החדשות יגיעו לממונה החדש והקודם יפסיק לקבל הודעות כאלה.

מה קורה בפועל? רשויות מספקות למי שמבקש או באתר שלהם כתובת דוא"ל אישית של מי שבאותו זמן ממונה על יישום חוק חופש המידע, או לצורך העניין כל בעל תפקיד אחר. כאשר יש חילופי תפקידים בעלי מערכות כדוגמת תביא ת'דאטה נתקלים בשגיאות עקב אי הצלחה לשלוח לכתובת שנסגרה או שליחה לאדם הלא נכון שלעתים פשוט מתעלם מהודעות שאינן רלוונטיות אליו.

אין לי ציפייה שזה ישתנה בבת אחת, אשמח מאד אם תהיה יוזמה מצד ארגונים ליזום הרצאות למנהלי מערכות ברשויות ציבוריות, יוזמה ליצירת סטנדרט לכתובת דוא"ל בארגונים ככלל ורשויות ציבוריות בפרט. הנקודה היא, שזה חייב לקרות, שנת 1950 או 2014, אני חושב שברור לכולנו שאם עסק עובר כתובת הוא מעדכן את הצרכנים הפוטנציאליים בכתובת החדשה, עם הטכנולוגיה העדכנית זה פשוט קל יותר להימנע מהצורך לעדכן את הצרכן הסופי ועדיין לתת לו את אותו שירות (לפחות, עדיף טוב יותר).

מעבר לעניין הקיימות, ברמה הארגונית, כמו שאזרח מצפה מאתר תחת שם המתחם gov.il או muni.il לייצג את הממשל או רשות מוניציפלית בהתאם, כך הוא אמור לצפות מכתובת דוא"ל לייצג את היעד המבוקש. אני לא חושב שזה מוגזם לבקש.

 

קישורים רלוונטיים: